במערכת הביטחון ובדרג המדיני בירושלים לא נפלו מהכיסא מעצם ההצהרה של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ להפסיק את הסיוע הביטחוני לישראל. הסוגייה נדונה בין הממשל האמריקני לממשלה הנוכחית, כאשר פקידים משני הצדדים הקימו צוותי עבודה וניהלו שיח ממושך לראות ״כיצד יראה היום שאחרי״.
המבוכה הגיעה בעיקר כי טראמפ הפתיע גם את הפקידות הבכירה האמריקנית. ״עדיין לא מבינים עד הסוף למה טראמפ התכוון ומה הם לוחות הזמנים לביצוע ההחלטה. יש את השלב לפני בחירות האמצע ויש את השלב שאחרי. יכול להיות שחלק מההחלטה ישתנה מה שבטוח שזה הפך להיות נושא פוליטי ומרכזי בחברה האמריקנית ופה מתחילה בעיה שאנחנו עדיין לא יודעים להעריך אותה״.
עיקר החשש במערכת הביטחון הוא אינו הקיצוץ בדולרים, אלא המשמעויות ההיקפיות והתזמון ערב תקיפה באיראן, היערכות ליום שאחרי ברצועת עזה ובלבנון, עתיד יו״ש, ושינויים דרמטיים במזרח התיכון.
גורמים במערכת הביטחון מציינים כי בשנים האחרונות לא היה בבית הלבן נשיא אוהד כל כך לישראל כמו דונלד טראמפ. אלא שגם נשיא אוהד אינו פועל בחלל ריק, והמעגלים הקרובים אליו משפיעים לא פעם על תהליך קבלת ההחלטות.
״כבר חווינו בעבר אמברגו שקט. ממשל ביידן עיכב משלוחי חימוש מדויק, עצר אספקת דחפורי צמ״ה והעביר מסרים תקיפים בעקבות מדיניות הממשלה ברצועת עזה ובזירות הצפון, מול סוריה ולבנון״, אמר גורם המצוי בתהליך המדיני.
לדבריו, בתקופת ביידן המהלכים הללו נעשו, לפחות בחלקם, על רקע טענות הנוגעות לזכויות אדם ולהיעדר אופק מדיני. אלא שהמהלך הנוכחי של טראמפ משדר מסר מדאיג יותר: משב רוח קר בוושינגטון, ואולי גם ביטוי למיאוס הולך וגובר בחלקים מהמערכת הפוליטית האמריקנית כלפי ישראל.
החשש הנוסף במערכת הביטחון נובע מהדרך שיכולים הפקידים הבכירים לתרגם זאת, לרבות הגנרלים בפנטגון וחברות ענק כמו לוקהיד מרטין או בואינג.מאחר וכשוושינגטון מקפיאה סיוע ביטחוני, הנגזרת המיידית היא עיכובים ברישיונות ייצוא, הליכים בירוקרטיים מייגעים בשרשראות האספקה ופגיעה ישירה בלגיטימציה הבינלאומית של צה"ל לפעול. בארגוני הטרור ובטהרן בוודאי קוראים את המפה בעת הזו והתיאבון שלהם לאתגר את ישראל בלחימה ובתעמולה עשוי לגדול במיוחד בעת הזו.
בתוך כך, לוואלה נודע היום (שבת) כי בירושלים מיהרו לברר את ההשלכות מול המקבילים בארה״ב אך הובהר להם כי מוקדם לנתח האם יש כוונות למהלכים נוספים וכיצד זה ישפיע. חשוב לציין, כי הסיוע הביטחוני מופנה בחלקו הגדול לרכש חיוני כמו מיירטים למערכות ההגנה האווירית, חימוש אוויר-קרקע מדויק וחלקי חילוף לפלטפורמות מתקדמות. כמו כן, כשארה״ב מצננת יחסים ביטחוניים, מדינות באירופה עלולות להקצין את צעדיהן ולהטיל אמברגו נשק רשמי או שקט. אפשר להעריך כי החלטה שכזו פוגעת בהרתעה הישראלית כשהתמיכה הבלתי מסויגת של טראמפ נסדקת.
כעת מצופה מירושלים ומשרד הביטחון לשכלל ולחזק את מערכות היחסים מול מדינות נוספות כמו הודו או אולי לבנות את בניין הכוח בצורה שקולה ועצמאית יותר.צעדים בנושא כבר בוצעו (פס ייצור לתחמושות בישראל) אך נדרשים השקעות גדולות יותר בתחומים מגוונים כדי לא להיתפס במשבר אמברגו מחריף, שכן אולי לא הכול יגיע מארה״ב. לפתע כולם מגלים כמה החברות ביטחוניות ישראליות הם נכס למדינה. כבר עכשיו, מאחורי הקלעים שוקלים בירושלים ובמערכת הביטחון שיתופי פעולה אסטרטגיים בתחום מחקר ופיתוח, ייצור, ורכש.