רפ"ק רומן ירמנקו, קצין במשטרת ישראל, ואביו, קצין לשעבר במשטרה, היו בטוחים שהאם והסבתא במשפחתם מודעת לסכנות שבשיחות טלפון או בהודעות מגורמים שאינה מכירה. הם הסבירו לה פעמים רבות על התופעה המוכרת בכינוי "העוקץ הרוסי". אבל למרות זאת, גם היא נפלה קורבן והעבירה בתמימות 10,000 ש"ח לנוכלים שהוליכו אותה שולל.
ירמנקו נאבק כבר זמן רב בתופעת ההונאות הרחבה. במסגרת המאמצים לבלום את התופעה ולהעלות את המודעות, הוביל ביום חמישי האחרון רפ"ק ירמנקו, יחד עם משטרת המחוז הצפוני ועיריית מגדל העמק, כנס הסברה מיוחד במתנ"ס העירוני.
לכנס הגיעו כ-200 אזרחים ותיקים. מטרת האירוע הייתה להעניק לאוכלוסייה זו כלים מעשיים להתמודדות מול עבירות מרמה והונאות טלפוניות ופיננסיות. בין הדברים ששמעו הייתה הרצאה של ראש מדור אזרחים ותיקים במשטרת ישראל, שחשפה את שיטות הפעולה של הנוכלים ודגשים להתמודדות עם לחצים פסיכולוגיים.
תופעת "העוקץ הרוסי" נמשכת כבר מספר שנים. מדובר בשיטה שבה עבריינים מחו"ל מפעילים מעין סוכני משנה בישראל, שמפילים בפח מבוגרים שעלו לישראל ממדינות חבר העמים.
ברוב המקרים הנוכלים מתחזים ברהיטות לנציגי בנק, חברות תקשורת, עובדי אשראי או שוטרים, ולעיתים אף עושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית כדי לחקות קולות של בני משפחה.
הם יוצרים פאניקה ואחר כך בונים אמון בטענה שחשבון הבנק נמצא בסכנה או שמתבצעת עליו מתקפה פלילית, תוך שהם משכנעים את הקורבנות שהבנקים עצמם מעורבים ושעליהם לשתף פעולה בחשאיות.
בשלב הבא, הקורבנות מונחים להוריד תוכנות שליטה מרחוק, למשוך סכומי עתק במזומן ולהעבירם לשליחים או להפקיד בכספומטים ייעודיים, תוך שמירת הדבר בסוד מוחלט.
זינוק של יותר מ-500% בתיקי המרמה
היקף התופעה החמור כבר נחקר ונדון על ידי גורמי רגולציה ובכנסת. דוחות בנק ישראל והפיקוח על הבנקים הגדירו את התופעה כאחת מדרכי ההונאה השכיחות והמסוכנות במגזר הפיננסי, עם היקפי כספים שנגזלו או עמדו בסכנה העומדים על עשרות ומאות מיליוני שקלים.
נתוני משטרת ישראל שהוצגו בדיונים בוועדת העלייה והקליטה בכנסת מצביעים על זינוק חד של למעלה מ-500% בפתיחת תיקי מרמה שבהם הקורבנות הם קשישים דוברי רוסית, עם אלפי תיקים בשנה.
במקביל, מחקרים אקדמיים (כגון במרכז מינרווה באוניברסיטה העברית) מצביעים על כך שפערים תרבותיים, מתן אמון מסורתי במוסדות שלטון ובאנשי סמכות אצל יוצאי ברית המועצות לשעבר, לצד בדידות חברתית, מהווים את הקרקע הפורייה והצינית שאותה מנצלים הנוכלים.
ניצולת שואה נפלה קורבן, בנק הדואר חויב לפצותה
פסק דין שניתן בשבוע שעבר, שעסק במקרה כזה, נגע בהיקף העצום של התופעה וגם בחוסר הזהירות של המוסדות הפיננסיים. הצורך ברגולציה ובאחריות מצד המערכת הפיננסית בולט בפסק הדין הזה, שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות בעפולה על ידי השופט מרט דורבעו.
השופט חייב את בנק הדואר לשלם פיצוי בסך 39,900 שקל בתוספת הוצאות משפט לאישה בת 85, ניצולת שואה שנקלעה לעוקץ לאחר ששוכנעה להעביר כ-49 אלף שקל בעקבות שקר על מחלת בנה.
השופט ביקר את התנהלות הבנק, שלא עצר את הפעולות החריגות ולא יצר קשר ישיר עם בתה, שהיא מיופת הכוח.
גם במשפחתו של קצין המשטרה נפלו קורבן
רפ"ק ירמנקו מצביע על ממדים קשים של התופעה, ומסביר כי "רוב 'הקופים' הם אנשים ממש מתחזים לגורמי מדינה, בזק, בנקאים, שוטרים", בעוד שהמפעילים האמיתיים יושבים מעבר לים ומשתמשים במתווכים.
הוא מוסיף כי פעמים רבות קורבנות מגלים רק בדיעבד שחתמו על מסמכים או העבירו את הבעלות על ביתם בלי להבין שנפלו קורבן למעשה מרמה.
כך תימנעו מליפול בפח הנוכלים
כדי להימנע מליפול בפח הנוכלים ולהגן על בני המשפחה המבוגרים, יש להקפיד על ההנחיות הבאות:
לעולם אין למסור פרטים אישיים, סיסמאות או קודי אימות בשיחות טלפוניות עם גורמים הטוענים שהם מייצגים בנקים, חברות תקשורת או משטרה.
יש לנתק מיד את השיחה ברגע שמועלים איומים על חסימת חשבון או דרישה לפעולה דחופה וחשאית.
חל איסור מוחלט להוריד תוכנות שליטה מרחוק למחשב או לטלפון הנייד לבקשת זרים.
אין למשוך כספים במזומן תחת לחץ או הנחיה של גורמים זרים, ולא להפקיד אותם בכספומטים אנונימיים.
יש לשמור על ערוץ תקשורת פתוח ורציף עם בני המשפחה המבוגרים, לעדכן אותם בשיטות הנוכלים החדשות ולהוות עבורם כתובת בטוחה להתייעצות לפני כל צעד פיננסי חריג.