מטוס מנהלים שהיה בדרכו לאיי בהאמה צלל לפתע לעבר כביש בפלורידה והתרסק בכדור אש. תשעת האנשים שהיו בו נהרגו, ורגע ההתרסקות תועד בסרטון קשה שהופץ ברשתות החברתיות. האסון הזה, לצד התרסקויות נוספות וגל איומי פצצות על עשרות טיסות באירופה, מחזיר שאלה שמטרידה לא מעט נוסעים: האם נהיה מסוכן יותר לטוס?
התשובה, לפחות כשמדובר בטיסות מסחריות, מפתיעה. מספר האנשים שטסים ברחבי העולם גדל במיליארדים בתוך דור אחד, אבל הסיכון לתאונה בטיסה סדירה ירד במידה ניכרת. מומחי התעופה מדגישים כי הסרטונים הדרמטיים שנחרתים בזיכרון אינם מציגים את התמונה המלאה.
יש בכל זאת הבדל חשוב שמסתתר מאחורי הסטטיסטיקה המרגיעה: מטוסים פרטיים וטיסות שכר (צ'רטר) אינם פועלים תמיד באותם תנאים של חברות התעופה הגדולות. לצד הפער הזה, גל האיומים באירופה מציב סוג אחר של סיכון - לא תקלה במטוס, אלא ניסיון לשבש את התעופה האזרחית.
מטוסי קרב הונגריים מלווים מטוסי נוסעים בשל איומים על פצצות
צילום: רויטרס
יותר מטוסים באוויר - אבל פחות תאונות
יאן-ארווד ריכטר, מייסד ומנכ"ל הלשכה הגרמנית לבטיחות תעופה JACDEC, אמר לדיילי מייל כי אנחנו חיים כיום ב"עידן הבטוח ביותר בהיסטוריה של התעופה".
לדבריו, מספר ההרוגים הממוצע בתאונות מטוסים צנח משמעותית לעומת שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים, אף שמספר הנוסעים גדל בצורה דרמטית.
"בתחילת המילניום היו בעולם 1.7 מיליארד נוסעים בשנה", הסביר. "רבע מאה לאחר מכן הגענו לכמעט חמישה מיליארד נוסעים ברחבי העולם, עלייה מדהימה של 192 אחוזים".
הנתונים של ארגון חברות התעופה הבינלאומי (IATA) מחזקים את התמונה הזאת. בשנת 2025 בוצעו בעולם כ-38.7 מיליון טיסות מסחריות, שבהן התרחשו 51 תאונות - ממוצע של תאונה אחת לכל כ-760 אלף טיסות.
לשם השוואה, בשנת 2005 נרשמו 3.72 תאונות לכל מיליון טיסות, לעומת 1.32 בלבד בשנת 2025.
אמנם בשנת 2025 נהרגו 394 בני אדם בתאונות של טיסות מסחריות, לעומת 244 בשנת 2024, אך מדובר בתנודות שנתיות המושפעות מאוד ממספר קטן של אסונות גדולים. המגמה ארוכת הטווח מצביעה על שיפור ניכר בבטיחות הטיסה.
ריכטר מסביר שהשיפור אינו מוגבל לחברות התעופה הגדולות במערב. גם מדינות שבעבר סבלו משיעורי תאונות גבוהים, בהן הודו, איראן והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שיפרו את נהלי הבטיחות והפיקוח שלהן.
"אני לא יכול לחשוב על תעשייה אחרת שלמדה מטעויות, מתקלות ומאסונות באותה צורה שבה עשתה זאת התעופה האזרחית", אמר.
למה מטוס פרטי מסוכן יותר מטיסה מסחרית?
כאן מגיע ההבדל החשוב שרבים מהנוסעים אינם מודעים אליו. מטוסי נוסעים של חברות תעופה גדולות פועלים תחת מערכות פיקוח, תחזוקה והכשרת טייסים קפדניות במיוחד. לעומת זאת, מטוסים פרטיים, מטוסים קלים ומסוקים חשופים בדרך כלל לרמת סיכון גבוהה יותר.
ריכטר מדגיש שגם מטוסי מנהלים פרטיים כפופים לתקנות בטיחות מחמירות, אך תנאי ההפעלה שלהם שונים מאלה של חברות התעופה המסחריות.
טייסי חברות התעופה הגדולות נהנים מגיבוי של צוותי תכנון, מערכות ניטור מזג אוויר, נהלים קפדניים ומגבלות ברורות על שעות העבודה. כשמזג האוויר אינו מאפשר נחיתה בטוחה, הם יכולים לשנות מסלול או לנחות בנמל חלופי.
בטיסות פרטיות, לעומת זאת, לעיתים מופעל על הטייסים לחץ גדול יותר לעמוד בלוח הזמנים של הלקוח, גם כשהתנאים משתנים.
"כמעט אף טייס מסחרי לא צריך לחשוש מצעדים משמעתיים אם יחליט לנחות בנמל תעופה חלופי מסיבות בטיחות, גם אם הדבר ירגיז את הנוסעים", הסביר ריכטר.
בטיסות פרטיות קטנות, שבהן לעיתים יש טייס יחיד, ההחלטות עשויות להיות תלויות עוד יותר בשיקול דעתו האישי. בנוסף, מטוסים פרטיים נוחתים לעיתים בשדות תעופה קטנים ומרוחקים, שבהם התשתיות והשירותים שונים מאלה שבנמלי התעופה הבינלאומיים הגדולים.
מורי טרווי, מומחה להכשרת טייסים ובטיחות תעופה מאוניברסיטת אדית קוואן באוסטרליה, מסכים שהגורם האנושי ממשיך למלא תפקיד מרכזי בתאונות.
"טיסות פרטיות נתונות לרמות נמוכות יותר של פיקוח רגולטורי, ומופעלות לעיתים בידי צוותים בעלי פחות ניסיון ותמיכה", אמר. "לכן שיעור התאונות בהן גבוה משמעותית מזה שבטיסות מסחריות".
ומה לגבי ההתרסקות האחרונה בפלורידה? חוקרי המועצה הלאומית לבטיחות בתחבורה בארצות הברית (NTSB) בודקים אם תנאי מזג האוויר תרמו לאסון. בהקלטות הקשר עם מגדל הפיקוח נשמע הצוות מדווח על מערבולות אוויר והצטברות קרח, ובהמשך על צלילה בקצב של יותר משלושה קילומטרים בדקה.
חלקים ממערכת הזנב של המטוס נמצאו במרחק ניכר ממקום ההתרסקות, ממצא שמעלה את האפשרות שהמטוס החל להתפרק עוד באוויר. עם זאת, החוקרים טרם קבעו מה גרם לתאונה, והם בוחנים גם את מצב המטוס, היסטוריית התחזוקה שלו וההחלטות שהתקבלו בתא הטייס.
האיום החדש בשמיים - שלא קשור לתאונות
לצד השיפור המתמשך בבטיחות הטיסה, מומחי תעופה מזהירים מפני סכנה מסוג אחר: שיבושים מכוונים בטיסות אזרחיות.
בתחילת נובמבר נפגעו לפחות 21 טיסות ברחבי אירופה מגל של איומים על פצצות. חלק מהמטוסים נאלצו לשנות מסלול, ואחרים לוו בידי מטוסי קרב שהוזנקו בעקבות ההתראות.
באחד המקרים, טיסה של חברת אייר לינגוס מדבלין לרומא הוסטה לבסיס חיל האוויר הצרפתי באוורה שבנורמנדי. כל 151 הנוסעים וששת אנשי הצוות נחתו בשלום, ובבדיקות לא נמצאו חומרי נפץ.
הרשויות באירופה בודקות אם מדובר במבצע מתואם שמטרתו לשבש את התעופה האזרחית. מומחי ביטחון העלו את האפשרות שמדובר ב"לוחמה היברידית", שבה גורמים עוינים מנסים ליצור כאוס ופחד בלי לבצע מתקפה צבאית ישירה. בשלב זה לא הוכח מי עומד מאחורי האיומים.
ד"ר סיימון בנט, מנהל היחידה לבטיחות ולביטחון אזרחי באוניברסיטת לסטר בבריטניה, מסביר שהתעופה מעוררת אצל בני אדם פחד מיוחד, משום שהם נאלצים להפקיד את חייהם בידי אנשים שאינם מכירים.
הוא מכנה זאת "סיכון מעורר אימה", ומסביר שהתחושה הזאת מתחזקת במיוחד כשסרטונים של התרסקויות מופצים ברשתות החברתיות.
"למען האמת, מצאתי את הסרטון הזה מטריד מאוד, משום שהוא מתעד את הרגע המדויק שבו הטייס וטייסת המשנה מתו", אמר על תיעוד ההתרסקות בפלורידה. "לא משנה באיזה מצב נפשי הייתם לפני הצפייה, אפשר להבין למה הסרטון הזה יעורר פחד".
לדבריו, דווקא הנתונים היבשים מספקים סיבה טובה להירגע.
"מבחינה סטטיסטית, הסיכוי שלכם להיהרג בגובה של שישה מיילים באוויר נמוך בהרבה מהסיכוי להיהרג בלונדון, במנצ'סטר או בניוקאסל", טען.
השורה התחתונה שעולה מדברי המומחים היא שהתרסקויות קטלניות ממשיכות להתרחש, וכל אחת מהן מזכירה עד כמה חמורות עלולות להיות ההשלכות של תקלה באוויר. אבל כשבוחנים מיליוני טיסות לאורך שנים, ולא רק את האסונות שמגיעים לכותרות, מתברר שהסיכון בטיסה מסחרית נמוך מאוד - וממשיך להיות נמוך בהרבה מזה שבחלק מענפי התעופה הפרטית.