מטוס "יום הדין" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ תועד ביום חמישי (5 בנובמבר) כשהוא חוצה את שמי ארצות הברית, בלי שהצבא האמריקאי פרסם מה הייתה מטרת הטיסה. מטוס ה-Nightwatch - בואינג E-4B, שנועד לשמש מפקדה מעופפת גם בתרחיש של מתקפה גרעינית, המריא מבסיס חיל האוויר אופט בנברסקה ופנה מזרחה. מדובר באחד מארבעה מטוסים מיוחדים העומדים לרשות ההנהגה האמריקאית בשעת חירום, אך משמשים גם למשימות שגרתיות.
לפי נתוני מעקב הטיסות שפורסמו בדיילי מייל, המטוס חלף מעל מדינות במערב התיכון, ובהן אילינוי, אינדיאנה ואוהיו. בשלב מסוים הוא תועד בגובה של כ-9.4 קילומטרים ובמהירות של כ-1,060 קמ"ש, ובהמשך דווח שפנה דרומה מעל צפון וירג'יניה, ממערב לוושינגטון. מי היה על סיפונו, ומדוע נשלח לטיסה? לכך לא ניתנה תשובה פומבית. רישומי מעקב עדכניים מצביעים על כך שהמטוס הגיע בהמשך לאזור מייקון שבג'ורג'יה, אחרי טיסה שנמשכה כשלוש שעות.

המטוס שאמור להמשיך לתפקד גם במלחמה גרעינית
הכינוי המאיים "מטוס יום הדין" אינו מקרי. ה-E-4B תוכנן לשמש מרכז פיקוד ושליטה אווירי במקרה של מצב חירום לאומי, לרבות מתקפה גרעינית שתשבית את מרכזי הפיקוד הקרקעיים של ארצות הברית.
בתרחיש כזה, נשיא ארצות הברית, שר ההגנה ובכירי המטות המשולבים אמורים להיות מסוגלים להמשיך לנהל את הכוחות המזוינים, להעביר פקודות צבאיות ולתאם פעולות חירום מתוך המטוס, גם אם תשתיות התקשורת על הקרקע נפגעו קשות.
המטוס מבוסס על בואינג 747-200 שעבר התאמות צבאיות מקיפות. הוא מצויד במערכות תקשורת לווייניות מתקדמות, באמצעי פיקוד ושליטה ובמיגון מיוחד שנועד להגן על מערכותיו מפני השפעות של פעימה אלקטרומגנטית, העלולה להיווצר בעקבות פיצוץ גרעיני ולשבש מערכות אלקטרוניות.
בתוכו יש אזורי עבודה נפרדים, חדר ישיבות, אזור לתדרוכים, מרכז תקשורת ומתחמי מנוחה. הוא מסוגל לשאת עד 112 בני אדם, בהם צוות הטיסה, אנשי תקשורת, אנשי ביטחון, מומחים וגורמי פיקוד.
אחת מיכולותיו החשובות ביותר היא תדלוק באוויר. ללא תדלוק, המטוס יכול לשהות באוויר כ-12 שעות, אך תדלוק אווירי מאפשר להאריך משמעותית את משך פעילותו ולהפעיל את מרכז הפיקוד גם ללא נחיתה במשך פרקי זמן ממושכים.
צי המטוסים הזה נכנס לשירות לפני עשרות שנים. גרסת ה-E-4B החלה לפעול ב-1980, וכיום חיל האוויר האמריקאי נערך להחלפת המטוסים הוותיקים בדור חדש של מרכזי פיקוד מעופפים.
אז למה דווקא עכשיו?
למרות התפקיד הדרמטי של המטוס, עצם הופעתו בשמיים אינה בהכרח עדות למשבר ביטחוני. ארבעת מטוסי ה-E-4B מבצעים גם טיסות אימון, בדיקות כשירות ומשימות להטסת בכירים, ואחד מהם נמצא בכוננות מסביב לשעון כדי להבטיח מענה במקרה חירום.
למעשה, רק בשבוע שעבר נעשה שימוש פומבי במטוס מהדגם הזה לצורך משימה מדינית. שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' הגיע ב-27 באוקטובר לפיליפינים במטוס E-4B, לקראת פגישות עם שרי הגנה ממדינות דרום-מזרח אסיה. הביקור התקיים במסגרת מפגשי הביטחון של איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה, ASEAN.
מדובר בדוגמה לכך שמטוס שתוכנן לתרחישים הקיצוניים ביותר יכול לשמש גם לנסיעות רשמיות שאינן קשורות למצב חירום.
גם הטיסה שנצפתה ביום חמישי עשויה להיות קשורה לאימון, לתרגול מערכות או למשימה מבצעית שגרתית, אך חיל האוויר האמריקאי לא פרסם הודעה המבהירה מה הייתה מטרתה. גם זהות הנוסעים לא נמסרה

בשלב זה, נתיב הטיסה לבדו אינו מלמד על היערכות למתקפה גרעינית או על שינוי ברמת הכוננות של ארצות הברית. ובכל זאת, קשה להתעלם מהעניין שמעוררת הופעתו של מטוס שנבנה בדיוק לרגע שבו מערכות הפיקוד הרגילות עלולות להפסיק לפעול.
אחרי הכול, מדובר באחד מכלי הטיס החריגים ביותר בצבא האמריקאי - מפקדה מעופפת שתוכננה לאפשר לממשל להמשיך לתפקד גם בתרחיש שבו העולם כפי שאנחנו מכירים אותו משתנה בתוך דקות.